יובל בנאי
עוד שיר אחד, זמן ללכת
זמן ללכת
אני רוכב על האופנוע
והרוח בפנים
ממרחקים יכול לשמוע
אותך לאט הם מנגנים
אני רוכב עכשיו קדימה
רואה רק מלפנים
כולנו ילדים של אמא
רק עוברים את השנים
זמן ללכת כי עכשיו כבר מאוחר
זמן ללכת כבר לא נהיה אותו דבר
זמן ללכת נתחבק הלילה קר
אני רוכב מול השמיים
ומעלי ענן שחור
אני עוזב את הידיים
נוגע לא יכול לחזור
זמן ללכת...
עוד שיר אחד
עוד שיר אחד
אתה בטח לבד
ואני מתגעגע
ניפגש בפריז
בקפה של לואיז
השתניתי אתה יודע
אני גר שם בכפר
יש לי בית מול הר
ועל הקיר תמונה שלנו
אני רוצה שתכיר
היא אחת כמו משיר
ותאהב להיות איתנו
נלך לצוד קצת פרפרים
ותספר לי סיפורים
על יפו עם הצוענים
ותיאטרון בלי שחקנים
עוד איב מונטן
אני ילד קטן
ואותך אני שומע
כבר בן חמישים
וחיי הם חופשים
תתקרב אתה נוגע
נלך לצוד קצת פרפרים
ותספר לי סיפורים
על יפו עם הצוענים
ותיאטרון בלי שחקנים