גאולה גיל
דבר אלי בפרחים, שיר הנודד, הגבעות הכחולות
הגבעות הכחולות
הערב ירד לגבעות הכחולות
ירח עלה מרחף על חולות
עוד רגע ושוב יידלק הכוכב
יאיר את שבילי החלב
הו, הו, מה יפים הלילות
בין הגבעות הכחולות
הלילה כיסה את הנוף באפור
האיר כוכבים הרבים מני ספור
לכל איש ואיש יש כוכב בעולם
שלנו יפה מכולם
הו, הו....
אהבתי לקצור בשדות רחבים
אהבתי לבצור אשכולות כוכבים
אבל מכל אלה אוהב בלילות
לבוא לגבעות הכחולות
הו, הו....
שיר הנודד
שלחתי את שירי בצהלה לה לה לה לה לה
חיפש קולות ילדה שיענו נו נו נו
וכשחזר אלי ברוח הקלה
לא היא היתה זו שנתנה קולה
לה לה לה לה
לה לה לה...
המשיך שירי לנדוד שם בדממה מה מה מה מה
לשמוע את הדו ביקש מאד אד אד אד
וכל הנערות כבר שרו לי את שמה
ורק קולה שלה חסר שם עוד
לה לה לה לה
לה לה לה...
ושוב חזר אלי רק הד הצליל ליל ליל ליל ליל
כל הבנות נתנו מזמן קולן לן לן לן
אם לא אשמע קולך, אם לא תשיבי לי
שוב אשלח אותו אל העולם
לה לה לה לה
לה לה לה...
דבר אלי בפרחים
בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגיש לה - בלב היה חג
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - נערי החביב
עוד נשוב נדבר באביב
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב ובניר
הביא לה זרים זהבי חרציות
אך היא כבר ציפתה ליום קיץ בהיר
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת אביב יחלוף
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
יום קיץ לוהט והוא בביתו
יבש כל שדה פרח בר לא שרד
לפתע בפתח עמדה לקראתו
ביקשה זר פרחים, לו רק פרח אחד
איך יתן והכל כבר יבש
אבל היא עוד חזרה לבקש
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים