שירי מימון
את המחר שלי, השקט שנישאר, שיר לשלום, ירושלים של זהב
את המחר שלי
כל הדרכים מובילות
ללכת אלייך
אני בא לאהוב אותך
ולתת מעצמי
את ליבי ואת שמי
להיות גוף אחד
זר שושנים אדומות
אפזר לרגלייך
הן יובילו אותך אלי
שתהיי בחיקי
ותמיד תצחקי
כל יום שנולד
להביא בשבילך אהבה
שאספתי בלב
אהיה לצידך ברגעים של שמחה וכאב
כי את המחר שלי
את כל העולם שלי
אל הקסם שלך
באתי כעת לאהוב ולתת
כאן תישאר באוויר הבטחה מקודשת
במילים שלחשתי לך
בשבועות עולמים
עד כלות הימים
כמו שיר אהבה
הנה אני מדבר ואת מתרגשת
עטופה בשמלת כלה
טהורה כמלאך
שמשמיים נשלח
לתת לי תשובה
להביא בשבילך אהבה...
השקט שנשאר
הייתי כעיוורת לאור היום
מרוב ההגיון לא נשאר מקום
רועדת לידך והסם שבי עוד לא נגמר
נושמת לי ממך והטעם כבר מר.
המבט אחר והקור חודר
אתה מסתתר, את גופי שובר
המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.
לילה בא לאט, הזמן נעצר
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק.
בערב שוב חומקת מהרחוב
מתוך האפילה מנסה לחשוב עוד קצת עליך
עוברת עוד דקה ארוכה שמרגישה כמו נצח
וריק בלעדיך.
המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.
לילה בא לאט...