עילי בוטנר
למרגלותיך, שווים, ילד ואבא ואמא,
ילד ואבא ואמא
בכל פעם כששמש שוקעת
וכשמטוס בשמיים עובר
אתה שם בכל אלה, שמור מלמעלה
שכלום לא יהיה כאן חסר
וכשגשם ראשון מגיע
והלילה אפל ומנוכר
אתה שם בכל אלה, דואג מלמעלה
שלא יהיה לנו קר
ובינינו נמצא הים
והשמיים ואולי העולם
וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן
ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה
ובסוף ניפגש ונשוב להיות
ילד ואבא ואמא
בכל פעם שיש יום הולדת
ולבית באים חברים
אתה שם בכל אלה, משגיע מלמעלה
שרק יהיה פה טעים
וכשבכי תינוק מפציע
זה דוקר ושורף את הלב
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה
שלא יהיה לי כואב
ובינינו נמצא הים..
שווים
אתה לבן אני שחור,
אני חשוך אתה באור
שמחמם כמו אמא,
ושדואג לך.
אתה קטן אני גדול
אני רוצה אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים.
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע
אני בוכה אתה צועק
אני טועה אתה צודק
זאת הצגה שלנו,
ואין קהל ואין במה.
אולי נשב ננוח,
אתה, אתה.
אני, אני.
וגם תחלוף הרוח,
ויעברו כל השנים.
ואולי יבוא יום...
למרגלותיך
ולפני שתעצום עיניים
שמור לי נשיקה אחת
לפני שניפרד לעולם
שמור את המילים האלה
באוזני רק רעש וצלצול חזק
שלא עוזב
שלא מרפה
ונגן לי את השיר
שאני אוהבת
מהתחלה ועד הסוף
ורחם עלי
כי אני נשארת
לבד את השברים לאסוף
ולפני שתעצום עיניים
שמש כבר שקעה מזמן
ולילה שמגיע לא משאיר ולו סימן
וכל שתבקש אגיע
כל שרק תרצה
אני נשארת כאן למרגלותיך
עד אשר תשיר לי את השיר...