להקת גייסות השריון
פשוט שריונר
לא בגלל עיני התכלת
התאהבתי דווקא בו
גם אינני מתפעלת
מגבהו ומרחבו.
לא בגלל צחוקו הפרא
הכובש כל לב נשי,
הסיבה ודאי אחרת
גם אם זה נשמע טיפשי:
הוא פשוט שריונר לא פחות ולא יותר
קצת נחמד קצת נבזה זה הכל זהו זה...
כבר רבים רבים חפצו בי
רק לצאת איתי רצו
לא יודעת מה חיפשו בי
אך ודאי שלא מצאו.
את ליבי אינני שמה
כי ליבי שלו הוא כבר
אל נא תשאלוני למה
זה גם לי נשמע מוזר:
הוא פשוט שריונר...
אם אתן רוצות לדעת
איפה יש כאלה מן
לא בעיר המשוגעת -
שם תוכלנה להמתין...
בדרום אותו פגשתי
על הטנק בלב סיני
ומיד מיד הרגשתי
איך הסמיקו לחיי:
הוא פשוט שריונר...
הוא אמר לי: "בואי מותק",
שתי מילים ולא יותר
ואני כמו תינוקת
רצתי אל השריונר.
הוא הרים אותי לגובה
אל הטנק אותי הביא,
שם נתן לי את הכובע
ולקח את לבבי.
הוא פשוט שריונר...
איך אני מתגעגעת
שוב לרדת לסיני
את ידו המיוזעת
להחזיק בשתי ידי.
ללטף את ראש הילד
לנער את האבק
מול עיניו, עיני התכלת,
לזמר בקול חזק:
הוא פשוט שריונר...