ג'וזי כץ
תני לי להחליט, כמה נעים, נתפייסה, מה איתי, ימי ראשית הקיץ, שוב, כל השבוע לך, הבובה זהבה, בלדה לעוזב קיבוץ,
תני לי להחליט
בוקר, עולה שוב הבוקר,
ואימי אומרת קום כבר נו כבר.
בוקר תתני לי עוד רגע,
לנמנם קצת על הכר.
אמא, את שוב מנדנדת,
תתני לי להחליט.
למה את מתעקשת, לתכנן לי ת'חיים.
שמש, באמצע שמיים,
ואימי אומרת: בוא כבר נו כבר -
אוכל - מוכן כבר האוכל,
עוד מעט הוא יתקרר.
אמא, את שוב מנדנדת...
לילה, כוכב שוב קורץ לי,
ואימי קוראת לי בוא כבר די שיחקת,
והשתוללת
כבר הגיע זמן לישון.
אמא, את שוב מנדנדת...
בלדה לעוזב קיבוץ
לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".
עבד בסטקייה אחת נידחת
גר אצל הדודה וחי בהקפה
במשק אירגנו משלחת
לא יכלו לשאת את החרפה.
פעם ביובל הגיע לביקור
היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר
מסמיק מעט נבוך ולא מרבה דיבור
"כן" ו"לא", "אל תדאגו, אצלי הכל בסדר"
אומר שלא צריך, אבל לוקח
קילו אלכסנדר וכמה יונתן
וממלמל: "תודה, אתה יודע,
רק בשביל הדרך, כמובן".
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איך השנים חולפות, קשה להאמין
הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח
אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין
בוילה שבנה, אי שם בהרצליה
שפעם ביובל הוא לביקור מגיע
על זרועו אישתו השחקנית
יושבים עם ההורים על אבטיח
הקיבוץ מביט במכונית.
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.
איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר
נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת
הוא ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר
ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת"
אוהב לשקוע בכורסא בנחת
להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ
בשיחה שמסביב קולחת
"כשאני הייתי בקיבוץ".
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא, הוא לא ישוב.
הבובה זהבה
עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב
הצללים לחדר באו
לוחשים לי לילה טוב
במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וכדור וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון
אך לפתע קמה נורית
אבא אבא היא קוראה
בוא מהר גרש החושך
הוא מפריע ילד רע
צחקה בובה זהבה
וצחק מאוד הדוב
למה לגרש החושך
והרי הוא ילד טוב
עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב
הצללים לחדר באו
לוחשים לי לילה טוב
לילה טוב...
כל השבוע לך
אם ביום א', אם ביום ד'
אם ביום קיץ, אם ביום חורף
אם ביום גשם, אם ביום שמש
אם יום נפלא לי, או יום עצוב לי
אם זה בלילה, אם זה בבוקר
אם זה בערב, או בין ערביים
כל השבוע לך
כל השבוע לך.
אם את איתי פה ואם אינך
אם לא אמרת לי למה ואיך
אם לא אמרת אפילו מה שמך
אני אוהב אותך.
אם הירח לנו זורח
ואם הפרח לנו פורח
אם עננים שטים בשמים
ואם דגים רוקדים על המים
אנא חבקיני, אל תעזביני
אל תעזביני, אנא תביני
כל השבוע לך
כל השבוע לך.
שוב
חזרת פתאום,
הנה אתה בבית.
תן לי רק דקה לנשום
באת לי כל כך, כל כך פתאום.
היה לי קשה,
אני לא מתלוננת
כי אני יודעת ש...
גם לך היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם תרצה,
נהיה פה גם מחר
אל תתנצל
תראה כעת זה לא חשוב
תן לי דקה להתרגל אליך שוב...
חזרתי פתאום,
הנה, אני בבית.
תני לי רק דקה לנשום,
באתי לך כל כך, כל כך פתאום!
היה לך קשה,
ואת לא מתלוננת,
את הרי יודעת ש...
שגם לי היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם נרצה,
נהיה פה גם מחר
לא נתנצל - כעת זה לא נראה חשוב
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב...
שוב...
ימי ראשית הקיץ
והימים ימי ראשית הקיץ
ימי ראשית
בבוסתנים צבר ועץ הזית
רוח חרישית
הלך עבר בדרך עפר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
הלך עבר בדרך עפר
ימי ראשית הקיץ
עלמה יפה בחוט זהב רוקמת
בדי קטיפה
כדור של בדולח בידי קוסמת
מראה שקופה
הלך עבר בדרך עפר...
ומי היה בדמות אותו העלם
תרצה לשאול
היה הוא הלך בבגדי בן מלך
נסיך של שאול
הלך עבר בדרך עפר...
מה איתי
מה איתי, מה איתי, מה איתי
לא מסתדר עם עצמי
מה איתי, מה איתי, מה איתי
איפה שכחתי את שמי
לא יודעת למה
לא יודעת איך, איך ומה
רק רוצה לברוח,
מה זה קרה לי
טוב לי או רע לי,
תגיד לי...
מה איתי, מה איתי, מה איתי
בטח הוא שם לא שקט
מה איתה, מה איתה, מה איתה
מה היא רוצה באמת
לא יודע למה...
מה איתי, מה איתי, מה איתי,
בטח היא שם לא שקטה
מה איתי, מה איתי, מה איתי
איפה שכחתי אותה.
לא יודעת למה...
נתפייסה
נתפייסה תני לי יד
נתפייס מיד מיד
נתפייסה נזדרז
פן יבואו גדי ועז
פן יגידו הקטון
הקטון טפשון טפשון
נתפייסה תני לי יד
נתפייס מיד מיד
והעז תצחק לך
זה טפשון כהלכה
ויצחק לך הגדי
רק טפשון כועס בכדי
רק טפשון תמיד כועס
נתפייסה נתפייס
נתפייסה תן לי יד
נתפייס מיד מיד
רק טפשון תמיד כועס
נתפייסה נתפייס
נתפייסה תן לי יד
נתפייס מיד מיד
נתפייסה תני לי יד
נתפייס מיד מיד
כמה נעים
כמה נעים לראות איך הירח
קרן של כסף לנו שולח
כמה נעים לחיות, כמה נעים
כמה נעים לראות איך קרן שמש
שוב מלטפת, שוב מחממת
כמה נעים לחיות, כמה נעים
כל הפרחים פרחו לרגע
ים של צבעים עטף הכול
הכוכבים דלקו לפתע
יש לי כנפיים, בוא לשמיים
איזה חיים יפים
כמה נעים לשכב על פני המים
כמה נעים לעוף לשמים
כמה נעים לחיות, כמה נעים
כל הפרחים פרחו לרגע
ים של צבעים עטף הכול
הכוכבים דלקו לפתע
יש לי כנפיים, בוא לשמיים
איזה חיים יפים
כמה נעים לראות איך הירח
קרן של כסף לנו שולח
כמה נעים לחיות, כמה נעים
כמה נעים, כמה נעים
תני לי להחליט
בוקר, עולה שוב הבוקר,
ואימי אומרת קום כבר נו כבר.
בוקר תתני לי עוד רגע,
לנמנם קצת על הכר.
או אמא, את שוב מנדנדת,
תתני לי להחליט.
למה את מתעקשת, לתכנן לי ת'חיים.
שמש, באמצע שמיים,
ואימי אומרת: בוא כבר נו כבר -
אוכל - מוכן כבר האוכל,
עוד מעט הוא יתקרר.
או אמא, את שוב מנדנדת...
לילה, כוכב שוב קורץ לי,
ואימי קוראת לי בוא כבר די שיחקת,
והשתוללת
כבר הגיע זמן לישון.
או אמא, את שוב מנדנדת...