יצחק קלפטר
ילד מזדקן, צליל מכוון, כוורת, דמיון חופשי, האהבה שלי היא לא האהבה שלו, ילד מזדקן, נחמד, שיר אהבה בדואי, יושב על הגדר, גוליית
גוליית
זהו שיר מאוד עצוב
על נושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.
יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".
בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.
דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.
"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.
כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,
הנה בא אלינו, בא אלינו...
מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
יושב על הגדר
יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
בסדר עם כולם.
דופק חיוכים לכל הכיוונים
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.
יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
משקיף על העולם
דופק חיוכים לכל הכיוונים
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.
יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
לוקח את הזמן
דופק חיוכים לכל הכיוונים
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.
יושב חושב על הגדר
מביט לפה, מציץ לשם
קורא עיתון שומע חדשות בזמן
עוטף את עצמו במסך עשן.
שיר אהבה בדואי
צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה
נחמד
נחמד, נחמד, היה ממש נחמד.
היינו אז חזרנו שוב,
היה ממש נחמד.
מאה שנה, דבר לא השתנה.
נמשיך לבוא, גם אז יהיה נחמד.
נלך, נחזור, נעמוד שעה בתור.
עשו שטויות נמרח קצת יוד
ונתראה בבור.
מכאן לשם, זה לא לוקח זמן.
עדיף לגמור ביחד עם כולם.
אחד, אחד, יודע כל אחד,
להוריד ת'מים לשתות לחיים,
העיקר שיהיה נחמד.
נחמד, נחמד, היה ממש נחמד.
נמשיך לבוא, גם אז יהיה נחמד.
מה עושים הלילה,
ממלא לי לפחות את כל היום.
מלידה, מסיבה אחת גדולה,
ואיפה יש זמן להנות.
כשחוזרים הביתה
התקרה מונחת בול על הרצפה.
נזכרים בערב ובכיבודים,
ואיך לא נאיר פנים.
נחמד, נחמד, היה ממש נחמד,
היינו אז, חזרנו שוב,
היה ממש נחמד.
מאה שנה, דבר לא השתנה.
נמשיך לבוא, גם אז יהיה
נחמד.
צליל מכוון
בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
בואי הנה אל המילים
אל הקצב, אל הצלילים
מספיק חלום, הפכי למציאות
כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן
בואי הנה, בואי איתי
כל כך פשוט להיות מעשי
נצא ביחד, בטח נהנה
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי...
כשעץ בגן מלבלב...
בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי, כן...
ילד מזדקן
ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל.
מדבר לא טוב
ילד תעזוב
זה מה שאומרים לו
כשהוא נופל ברחוב.
היום התעוררת בשתיים בצהריים,
ראית מה השעה איזה חושך בעיניים.
מה לעשות כשאבא מתעצבן
אתה כבר השנה אמור להתחתן.
ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל.
קמת והלכת לתל אביב בבוקר,
ראית אנשים שעולים כל כך ביוקר.
מה המחיר של ילד מלומד,
שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד.
ילד מזדקן
ילד דיפלומט
מדבר הרבה
בשבילנו זה מעט.
גר לו במיטה
מדליק תנור חימום
כמה זה מוזר,
כשחיים משיעמום.
אמא יקרה,
ילד מזדקן,
זה עצוב הרבה,
כשמלווים לך את הבן.
קחי אותי בצד,
דברי איתי לבד,
אני רוצה לבנות
קוביות על המרבד.
אמא מסכנה.
האהבה שלי היא לא האהבה שלו
אמרת שהחיוך שלו מביא לך את האביב
ואם את בצרה אז הוא תמיד מקשיב
ולמה רק איתי יוצא לריב
כי הוא אחד כזה שזבוב לא יעליב
והוא אוהב אותך, אמרתי: "למה לא?"
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
זוכרת בית קפה קטן ברחוב ההוא הריק
שתינו יין אדום, אדום אבל זורק
סגרתי אצבעות על ירכך
ואת נתת מבט כזה גבוה ומחנך
אמרת לי: "אפלטון", אמרתי: "למה לא?"
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
ביום הדין על הכסא אני עומד ושר
והם כבר מהדקים לי את החבל לצוואר
והם אומרים: "אל תאבד תקווה
גם כשהכל נראה אבוד, למעלה התשובה
ובטח באלוהים", אמרתי: "למה לא?"
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
דמיון חופשי
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
את שנינו ביחד
את ואני
אבל את לא איתי
זה רק בראשי
שנינו ביחד
דמיון חופשי
גולשים אל הרוח
מעבר להרים
צונחים אל החושך
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס
אני מרשה לעצמי...
נוסקים אל האופק ונעלמים
יורדים אל המים הסוערים
צוחקים אל השמש ולעננים
מאחרים בלילה,
שוברים את השיא
אני מרשה לעצמי...