ליאור נרקיס
לכל אחד יש, מליון כוכבים
מליון כוכבים
כשאין מילים אני בוחר בשקט
עוצם עיניי ואת עדיין מופיעה
קשה להיות לבד כשאת הולכת
את נקודת האור בין כל האפלה
ואף אחד, לא גורם לי לחייך
ואף אחת, לא תתפוס את מקומך
כמה רחוק זה מכאן להגיע אלייך
מרוב מלחמות לא נותרו בי כוחות לוותר
מיליון כוכבים מציירים את יופייך בשמיים
ואת אינך לאן אלך
ולפעמים תוהה אם את חושבת
איך בכלל התחילה כל המלחמה
עבר דיי זמן מתיי כבר את חוזרת
אני רוצה אותך כל כך בחזרה
ואף אחד, לא גורם לי לחייך
ואף אחת, לא תתפוס את מקומך
לכל אחד יש
לכל אחד יש ת'אחת שלו
שתסגור איתו מעגל
לכל אחת יש ת'אחד שלה
שיבוא ויפול בגורל
כמו בגד לגוף
כמו אויר לנשימה
ובתוך הטירוף
הם מוצאים נחמה
ואת הנשמה המתוקה שלי
היחידה שמדליקה אותי
ואיתך אני כל העולם
ואיתך אני כל היקום
בלעדייך אני חצי בן אדם
בלעדייך אני בעצם כלום
לכל אחד יש ת'חלום שלו
שנדמה והנה הוא קרב
לכל אחת יש ת'חלום שלה
שיבוא ויסעיר את הלב
כמו מים לצמא
וליאוש התקווה
ובים של קרירות
יש להם אהבה
ואת הנשמה המתוקה שלי...