רמי פורטיס
שקיעתה של הזריחה, אין קץ לילדות, חלום כחול, להתראות בחלומותי,
להתראות בחלומותי
בחלומותי, אני עומד בשדה מוקף קוצים
והזמן הפסיק לנוע
בחלומותי, הייתי איש מחייך ללא פנים
ונעלם כמו אור ברוח
ואין לי שום מושג לאן הגעתי פתאום
והאם זה זה קרוב או רחוק מכאן
נכון שהכל נראה מוכר
אך אין לי כלום, לא, אין לי שום מושג
בחלומותי, אני צועד במבוך ללא קצה
והכל נראה קבוע
בחלומותי, בכל נכנס נשאר ולא יוצא
והכל נראה ידוע
ואין לי שום מושג לאן הגעתי פתאום
והאם זה קרוב או רחוק מכאן
נכון שהכל נראה מוזר
אך אין לי כלום, אין לי שום מושג
חלום כחול
רואה אותך שוכבת בין הסדינים הלבנים
ומטפס בדרך אלייך אלייך
אוהב אותך צועקת ואת ידייך מחליקות
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך
אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו
חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת
אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש
התחושה שאת נותנת וגופך שמבקש
אז קחי אותי למעלה אלייך אלייך
האש שבך בוערת חלום שמרגש
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך
אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו
חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת
אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש
אין קץ לילדות
בואי ותני לי חזק את היד
ונצא למסע מיסתורי ונחמד
נחבק את הדובי נצייר עננים
ניקח רובה ונלחם כמו גדולים
ובלילה, נלך ביחד לישון
את תהיי הגברת ואני האדון
בצהרי היום הכל צבוע אדום
ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום
בצהרי היום הכל חוזר כמו חלום
רגעים ושעות שקפאו במקום
בצהרי היום
בואי נשחק את אותו המשחק
זה שהזמן כיסה באבק
נחבק את הדובי ואת תתביישי
תגידי לי עוד וכל כך תתרגשי
ובלילה נלך ביחד לישון
את תהיי הילדה ואני הילדון
בצהרי היום...
שקיעתה של הזריחה
כלב מתרוצץ על גבעה כתומה
נובח ומחפש פינה
בון-ז'ור מיסיה, איזה יום יפה
הארנבות שוב במסע
גמדים צוחקים ומשחקים בחול
עולם שמח וכחול
שמש לבנה מטילה קצת אור
צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי ואין עוד תקווה
הכל מתמוטט, נשאר רק חלום
כשהפטרייה הופיעה, פתאום בחלון
אין ספק ש... אין ספק ש...
זוהי שקיעתה של הזריחה
בוקר שוב עולה שקט ודממה
האדמה היא צל שחור
ערפל צהוב נח על פני החוף
אין כבר עיר ואין רחוב
קשת בענן, נמלה, ציפור
הכל נעלם ולא יחזור
שמש לבנה מטילה קצת אור
צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי...