חיים ישראל
כוכבים, מודה אני,
מודה אני
היכן אלך אבי תאמר היכן
בדימדומים מחפש את התשובות
והרוח מבשרת שהשקט חלף
מבקש קרבתך בין הטיפות
קירות חדרי ליבי סגרו עלי
ונסחפתי כרוח סערה
בחוזקה של אהבה
בכוחה של אמונה
תפילת תודה אשא לנשמה
מודה אני לפנייך שהחזרת בי נשמה
ומאור עיני פקחת בקומי
ברגעי אמת וחסד אתה עימדי
חזק אותי בדרך
היה לצידי
כוכבים
כוכבים נוצצים בשמים, מתוכם עולה שוב האור ,
כמו תמיד רק איתך להגיע , לזרוח לראות את הכול .
מלמעלה השמש תפציע ותאיר לעולם החשוך ,
תחמם בדממה את הרוח , תלטף כל עצב בגוף .
מלמעלה עוד יפציע ותאיר לי את כל החלומות,
אתה יודע תמיד שומע , שומר עלי , מגשים המשאלות.
מי יתן השלוה והשקט , את השביל הנכון לעצמי ,
לא ליפול לאוזן שומעת ולשמור דמיונות בליבי .
להתחיל להרגיש את הרוח ולראות תמיד את האור
להתחבר בלי דעת וכוח , לשורשים שלא נשכחו